<h1>ארחות חיים הלכ' הבדלה סימנים י"ט—כ'</h1>
<h2>דף קז.</h2>
ואין מבדיל אלא על היין הראוי לנסך ע"ג המזבח כמו שאין מקדשין עליו אין מבדילין עליו חוץ מן השכר מן המדינה שרוב יינה שכר שמבדילין עליו הואיל והוא חמר מדינה ושאר היינות כבר בארנו משפטיהן בהלכות קדוש. ואם אין לו יין ומקוה למצוא למחר או שכר אם הוא חמר מדינה חייב להתענות עד אשר ימצא אבל אם יודע שלא יזדמן לו למחר לא יין ולא שכר אינו חייב להתענות עד אשר ימצא. ומי שטעה ולא הבדיל בתפלה ושכח ולא הבדיל על הכוס ואין לו עכשיו כוס להבדיל מתפלל ומבדיל בתפלה וכו' כמ"ש בה' תפלה ואם אין לו יין ואינו מקוה שיהיה לו יין סומך על הבדלה שבתפלה והמבדיל על היין במ"ש הויין ליה בנים הראויים להבדלה ונוחל הע"הז והע"הב ואם אין לו יין אינו מבדיל על הפת ולפי דעת הגאונים ז"ל מבדילין על הפת דגרסי' בירושלמי מדברי שניהם נלמוד שמבדילין בלא יין ואין מקדשין בלא יין ש"מ דקדוש חמור מהבדלה ועובדא דאמימר דבת טות שלא היה צריך להסדיר שלחנו ולפי שמצותה על הכוס רצה לחזר על היין אבל אם היה צריך לפת. מבדיל על הפת. ודעת האחרונים שאם אין לו יין שאין מבדילין על הפת אע"פי שמקדשין עליו שטעם הקדוש לפי שאין קדוש אלא במקום סעודה כי סעודת שבת היתה ראויה לאכול מבע"י אין להבדל' עסק בפת כלל והוה ליה כשאר מצות שאנו מברכין עליהם על הכוס כמילה וכיוצא בה אבל קדוש דין הוא שיקדש על הפת אם היה חביב עליו יותר אבל הבדלה שלא תקנוה כלל על סעודה כמו שכתבנו אלא על הכוס לפיכך אין להבדיל רק על הכוס ויש מי שהורה שבמוצאי שבת וי"ט שמסדרין קדוש והבדלה כאחד ועושין יקנה"ז מתוך שיוכל לקד' על הפת אם ירצה יוכל להבדיל ג"כ עליו שהבדלה במקום סעודה היא והריא"ף ז"ל חולק בזה.
